הפרטה: סקירה והשוואה בין לאומית

כפי שהוזכר בפרקים הקודמים, הפרטה היא תופעה כלל עולמית המתרחשת לרוב, בעקבות משבר כלכלי במדינה או/ובעקבות שינוי הלך פוליטי בממשל המדינה.
בפרק זה נביא דוגמאות לתהליכי ההפרטה בחלק מן המדינות האירופאיות שהן מדינות דמוקרטיות ,שישראל דומה להן במבנה הפוליטי שלה ובמדיניות הרווחה, ובתהליכים שייצרו בשנות ה50 משק ריכוזי והובילו בסופה של המאה הקודמת לנקיטה במדיניות ההפרטה (ראה פרק שתיים).

השוואה בין לאומית

דנמרק

דנמרק היא מדינת רווחה מובהקת אשר באופן מפתיע הייתה תמיד בעלת מגזר ציבורי קטן יחסית למדינות אירופאיות אחרות. הממשל בדנמרק שילב בין מדיניות הרווחה לבין סקטור פרטי גדול ונמנע מתהליכי הלאמה במאה הקודמת. את מדיניות הרווחה בדנמרק קיימו ע"י מיסוי כבד. בשל הסיבות האלה, לא היו הרבה חברות מועמדות להפרטה בסקטור הציבורי וסך כל ההכנסות של הממשל מהפרטה (שעברה בלי שום התנגדות מצד גורם כלשהוא) היווה כ3% מסך ההכנסות השנתיות הממוצעות בשנה (עיקר הפרטת חברות ממשלתיות היוותה חברת הטלפוניה הלאומית שהייתה אחראית ל76% מההכנסות בגין ההפרטה). רוב תהליך ההפרטה בדנמרק נעשה באמצעות מיקור חוץ של שירותים מוניציפאליים. מיקור חוץ משמש את הרשויות כאמצעי לשליטה על עלויות.

צרפת

צרפת במשך תקופה ארוכה הייתה בעלת מגזר ציבורי ענק (בעקבות ההלאמה) עד שב1986 היא התחילה בתהליך של הפרטה תוך הצטמקות המגזר הציבורי. המדינה היא בעלת היסטוריה ארוכה של הלאמה (הלאמה בצרפת התרחשה בשלוש תקופות :בסוף המאה ה19, אחרי מלחמת העולם השנייה ו בתחילת שנות ה80 ). עם ממשלה סוציאליסטית בראשות צרפת, הסקטור הציבורי הגיע לשיא התרחבותו בשנים 1981-1986. המפלגות הימניות חזרו לשלטון ב1986-1988והתחילו תהליך של צמצום הסקטור הציבורי.

הצורך בהפרטה נבע מסיבות הבאות:

1. המדינה הייתה בעל מניות פסיבי וחסר החלטיות הנקרא בין רצונות פוליטיים ורצון לחוסר התערבות בפעילות הממשלתית.
2.הסקטור הציבורי הענק היה ביורוקראטי מדי ,ולא היה יכול לתפקד לפי כללים עסקיים.
הפרטה התבררה כפעולה רווחית לממשלת צרפת אשר גייסה בעקבות ההפרטה כ-65 מיליארד יורו(בין השנים 1986-2003).
המכשולים שליוו את ההפרטה הם בעיקר האיגודים המקצועיים הצרפתיים אשר להם כוח רב (בדומה לעובדי נמל במדינת ישראל) וחוסר רווחיות של חלק מן החברות הציבוריות( בעקבות ההפרטה במגזר הציבורי נשארו רק חברות לא רווחיות) מה שאילץ את ממשלת צרפת לנקוט בצעדי התייעלות לחברות אלה, במטרה להפוך אותן לאטרקטיביות בעיני המשקיעים.

איטליה

בשל המנטאליות האיטלקית והיסטוריה ארוכה של התערבות ממשלתית במגזר העסקי,תהליך ההפרטה טורפד עד לשנות ה-90 (המגזר הציבורי של איטליה היה אחד מהגדולים מבין מגזרים ציבוריים בארצות אירופה). אך בשנות ה90 בעקבות מצב עגום של כלכלת המדינה בכלל ושל החברות הממשלתיות בפרט,התדרדרות של המגזר הציבורי שעוד משנות ה70 נחשב לבעל רמת ביצועים נמוכה וחוסר יעילות אפילו בהשוואה למגזרים ציבוריים במדינות אירופאיות אחרות, ופרשות שחיטות שנתגלו במגזר זה, התגבשה באיטליה דעת קהל אוהדת לתהליך ההפרטה מה שאיפשר ביצוע הפרטה מאסיבית של הסקטור הציבורי האיטלקי במהלך שנות ה90 ותחילת שנות ה-2000. תהליך ההפרטה באיטליה התאפיין בהיקפים גדולים ופתיחות יחסית (בהשוואה למדינות אירופאיות אחרות) למשקיעים זרים(הוטלו פחות מגבלות על המשקיעים הזרים).

בריטניה

בריטניה היא אחת הארצות הראשונות מבין ארצות אירופה אשר התחילה בתהליך הפרטה מאסיבי.
תהליך הפרטה בבריטניה התחיל בתחילת שנות השמונים ע"י ראש ממשלה מרגרט טאצר אשר נקטה במדיניות ההפרטה כחלק ממדיניות להבראת כלכלת בריטניה. ההפרטה כללה בין היתר את חברת מכוניות "יגואר", חברת טלפוניה שהונפקה בבורסה וחברות תחבורה. ההפרטה הוכחה כדרך אפקטיבית להעלות את יעילות החברות המופרטות הצליחו להשיג חיסכון בעלויות תוך שמירה על איכות המוצר כל עוד הממשל הקפיד לייצר תחרות חופשית במגזר שבו הוא ביצע את ההפרטה.
נכון ל2004 רוב הסקטור הציבורי הבריטי (חברות ממשלתיות) הופרט , כאשר בידי המדינה נשארו לרוב ארגונים וולונטריים.

מקורות

• אקנשטיין שלמה, זילברלפרב בן ציון, רוזביץ שמעון, 1998,"הפרטת חברות בישראל ובעולם".
• בן בסט אבי, 2001, "ממעורבות ממשלתית לכלכלת שוק: המשק הישראלי 1985-1998, "עם
עובד", תל אביב; המכון למחקר כלכלי בישראל על שם מוריס פאלק, ירושליים.
• הלוי נדב ורות קלינוב, 1974, "התפתחות הכלכלית של ישראל", אקדמון, ירושליים.
• ד"ר יצחק כ"ץ, 1997,"הפרטה בישראל ובעולם", ירושלים, פקר הוצאה לאור בע"מ.

• Berne Michel & Pogorel Gerard, 2004, “Privatization
experiences in France”.
• Christoffersen Henrik, Paldam Martin, 2002, “Privatization
in Denmark 1980-2002”.
• Goldstein Andrea, 2003, “Privatization in Italy-1993-2002”.
• Michael Parker,,2003 “The U.K privatization experiment”.
• אתר מכון ון ליר ירושלים, חיים פרשמן, 2007 , "גבולות ההפרטה".
http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/econsoc/1/disput
e5.pd

• אתר "מה קורה בעולם?", יואב פלד ,"הפשע משתלם – מה ניתן ללמוד מהנסיון האמריקאי בהפרטת בתי
סוהר?".
http://private.prison.googlepages.com/world

• אתר NRG, יוסי גרינשטיין, "השכר הממוצע במאי ירד ל-7,428 שקל".
http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/460/648.html
אתר עיתון "הארץ" אונליין, אריה דיין, "הריבון לבייב מבטיח להתייחס יפה לאסיריו".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?
itemNo=650833&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0
• אתר משרד ביטחון הפנים, "הפרטת בתי הסוהר".
http://www.mops.gov.il/BP/OnTheAgenda/PrisonPrivatization
• אתר משרד ביטחון הפנים, "Privatizing Israeli Prisons".
http://www.mops.gov.il/NR/rdonlyres/25996BD2-B001-4F71-BE44-
B080D6AAD3B8/0/PrivatizingIsraeliPrisons12_15.pdfAsdasd
• אתר הכנסת, "חוק תיקון פקודת בתי הסוהר".
www.knesset.gov.il/laws/heb/FileD.asp?
Type=1&SubNum=1&LawNum=1935

• אתר מבקר המדינה הבריטי, דוח 18/6/03
http://www.nao.org.uk/publications/nao_reports/02-
03/0203700.pdf
• אתר המאבק בהפרטת בתי הסוהר, נייר עמדה, רופאים לזכויות אדם, "החטא ועונשו, הפרטת בתי כלא".
http://www.phr.org.il/phr/files/articlefile_1119784224709.pdf
• אתר של חברת "עמידר", "מטרות ויעדים".
http://www.amidar.co.il/Amidar/About+Amidar/Matarot.htm
• אתר של חברת "ארקיע", "פרופיל החברה".
http://www.arkia.co.il/click/static_page?
pageid=about_cmpny_hist&langcode=2
• אתר הבית של הסוכנות היהודית, "קורות הארגון"
http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Home/About/In
fo
• אתר חברת החשמל, "תמצית דוחות כספיים".
http://www.israel-electric.co.il/bin/ibp.jsp?
ibpDispWhat=zone&ibpDisplay=view&ibpPage=IP&ibpDispWho=Invest
ors&ibpZone=Investors&
• אתר YNET, נורית פלתר, "משרד התשתיות והרשות-לשירותים-ציבוריים-חשמל ידונו במחלוקת בנושא
תעריפי החשמל הפרטי".
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-735829,00.html
• אתר YNET, גיא מי-טל, "נדחתה הקמת תחנת הכוח של שרי אריסון".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3526103,00.html
• אתר "ניו-יורק טיימס", ג'ניפר סטיינהאוור,For $82 a Day, Booking a Cell in a"
5Star Jail"
http://www.nytimes.com/2007/04/29/us/29jail.html?
ex=1335499200&en=25344300f0ef0a4d&ei=5088&partner=rssnyt&emc=
rss
• אתר מרכז אדווה, יעל חסון, 2006, שלושה עשורים של הפרטה".
http://www.adva.org/view.asp?lang=he&catID=17&articleID=436