דרכים ליישום ההפרטה

דרכים ליישום ההפרטה ברמה הטקטית

כדי ליישם את מדיניות ההפרטה בפועל, בצורה אופטימאלית והתאמה מרבית לכל מקרה פרטי שבו יש רצון או צורך בהפרטה, עומדות בפני הממשלה מספר דרכים לעשות זאת . ראוי להדגיש שבעת ביצוע ההפרטה הממשלה יכולה גם לשלב בין מספר דרכים כדי לעשות זאת.
בפרק זה ננסה להציג את עיקרי הדרכים לביצוע מעשי של הפרטה;

מכירת חברות ממשלתיות בדרך ישירה :

זו היא הדרך השכיחה והכי אסוציאטיבית עם המושג "הפרטה" אצל הציבור הרחב בישראל ובמדינות אחרות. במקרה הנ"ל מוכרת הממשלה את החברה הממשלתית ישירות לאנשים פרטיים. הקונים הפוטנציאליים במקרה זה הם משקיעים מקומיים, משקיעים זרים ועובדי החברה עצמה. ככל שהחברה המופרטת רווחית יותר, כך הסיכוי לבצע את מהלך ההפרטה ותמורה שתקבל קופת המדינה מהמהלך גדלים. כאשר החברה לוקה בביצועים מבחינת רווחיות ,נמצאת בקשיים או הרוכשים הם עובדי החברה שחסר להם הון לביצוע העסקה, עדיין יכולה הממשלה לבצע את המהלך ע"י העמדת מקורות מימון בתנאים טובים (כגון הלוואה לרכישה, בריבית נמוכה ולטווח ארוך) בפני הרוכשים.

יתרונות והזדמנויות

* נכנס הון לקופת המדינה
* בחלק מן המקרים הגורמים שרוכשים את החברה הממשלתית הם גורמים הפועלים באותו ענף, או ענף חופף לענף שבו פועלת החברה הממשלתית, דבר שעשוי להוביל להתייעלות והתמקצעות של החברה הממשלתית והפיכתה לחברה יעילה ותחרותית במגזר הפרטי ,שיוצרת הכנסות למדינה ע"י המיסים שהיא משלמת.
חסרונות ואיומים
* המהלך עלול ליצור התנגדות אצל קבוצות עניין הבאות: עובדי החברה שמאבדים את הסטאטוס של עובדי המדינה, איגודים מקצועיים שכל הקטנה של מגזר ציבורי מבחינתם, היא הקטנה של תחום ההשפעה שלהם וכמובן חלק מהפוליטיקאים שההזדמנויות שלהם לתגמל את המקורבים והנאמנים עליהם קטנות. אחד מהדרכים האפקטיביות לנטרול ההתנגדות למהלך המכירה היא מכירת החברה לעובדיה. כך כל הטיעונים שמתנגדי ההפרטה מעלים (כגון "הפקרת העובדים", "חוסר צדק חברתי" וכו') הופכים ללא רלוונטיים והחברה נמכרת לבעלים החדשים, שיש להם ניסיון ואינטרס מובהק בהצלחתה של החברה כגוף פרטי.
* הסכנה במכירת החברה למשקיע פרטי אחד או מספר מצומצם של משקיעים פרטיים טמונה בכך שמשקיעים הנ"ל יראו את השקעתם כהשקעה קצרת טווח או השקעה ספקולטיבית. אם זה המצב בפועל, אז החברה עלולה להפסיק להתקיים תוך זמן קצר, אם כל המשמעות שיש לכך לנושים, ספקים ועובדים של החברה (דוגמא להשקעה ספקולטיבית- היא קניית חברה על מנת למכור אותה ברווח תוך זמן קצר או, במקרה הגרוע יותר מבחינת עובדי החברה, קניית חברה כדי לפרק אותה בהמשך לחלקים ולמכור אותה בחלקיה למשקיעים אחרים תוך כדי גריפת רווח).
מכירת חברות ממשלתיות באמצעות הנפקת מניותיהם:
דרך שכיחה נוספת להפרטה היא הנפקת מניות של חברה ממשלתית ומכירתן (חלקית או מלאה) בבורסה. בסוג הפרטה זה בדרך כלל נוצר ציבור בעלים רחב המעוניין בהצלחתה של החברה המופרטת. גם כאן הצלחת המהלך תלוי ברווחיות החברה (או הפוטנציאל לרווחיות) וכדי להגביר את הסיכויים למהלך יכולה הממשלה להוריד את המחיר של המניות, להבטיח הטבות מס להנפקות ספציפיות או,עם הממשלה צריכה את תמיכת עובדי החברה למהלך, הנפקות אופציות לעובדי החברה, לרכישה מוזלת של מניות.
כאשר הממשלה מחליטה להנפיק מניות של חברות חשובות ביטחונית או אסטרטגית למדינה, היא משאירה אצלה את היכולת להתערב בניהול לעת הצורך ע"י הנפקת "מניית זהב" (מנייה "שלגביה מוגדרות וצמודות זכויות שבתקנון החברה" או מנייה שנותנת לבעליה "קול אחד יותר מאשר לשאר בעלי המניות וזכות וטו בנושאים שמוגדרים בתקנון" (כ"ץ,1997) ). בנוסף לאמצעי זה, יכולה המדינה לקבוע תנאים והגבלות בנוגע למניות של החברה החיונית (דוגמא לכך היא ההגבלות לגבי % המניות המקסימאלי שיכולים להחזיק משקיעים זרים בחברות הנפט הרוסיות).
יתרונות והזדמנויות
* יצירת תמיכה רחבה יותר בקרב הציבור הרחב, שמקבל הזדמנות להשתתף בתהליך של ההפרטה.
* שקיפות רבה של החברה המופרטת הנובע מהיותה חברה ציבורית הנתונה לפיקוח צמוד של הקהל הרחב המחזיק במניותיה. השקיפות הרבה מורידה את ההסתברות לניצול החברה לרווחים מהירים מצד ספקולנטים ולחיסולה של החברה.
חסרונות ואיומים
* תלות בשוק ההון שמוגבל ביכולתו "לעכל" הנפקות חדשות
* חוסר יכולת להעריך במדויק את מחיר השוק של החברה, מצב שיכול לגרור הנפקה של מניות במחיר נמוך או גבוהה מדי .
*האמצעי האפקטיבי לטפל בחסרונות שצוינו לעיל הוא הנפקה חלקית של מניות החברה הממשלתית. בחלקים קטנים יותר,קל יותר לשוק ההון "לעכל" את ההנפקות. בנוסף, כאשר החברה הונפקה חלקית ומניותיה נסחרות בבורסה, המחיר של המניות המונפקות מהווה אינדיקציה מדויקת למחיר השוק של החברה ויכול להוות כלי עזר בקבלת החלטה לגבי הנפקות נוספות ותזמונם.
העברת בעלות ללא תמורה
דרך שבה הממשלה פשוט "מעניקה" את החברה הממשלתית או כל גוף ממשלתי אחר המספק שירותים ומוצרים לציבור לגופים פרטיים ללא תמורה.
לרוב, הממשלה פועלת בדרך זו כאשר החברה המופרטת נמצאת בחובות והפסדים ואין היא אטרקטיבית מספיק למשוך קונים פוטנציאליים. במקרים מן הסוג הזה האופציה האלטרנטיבית העומדת לפני ממשלה, על מנת להוריד את עול ההפסדים מהקופה המדינית, היא פשוט לפרק את החברה. הבעלים הפוטנציאליים הטבעיים במקרה זה הם עובדי ומנהלי החברה. מהלך שכזה, אשר תורם להגברת המוטיבציה אצל עובדי החברה (כעת, רווחתם תלויה ישירות בביצועי החברה), עשוי להביא לשינוי ארגוני ולהתייעלות שיהפכו את החברה הבעייתית לחלק ממגזר הפרטי של המשק התורם לכלכלת המדינה ולהכנסות המדינה ממיסים.

יתרונות והזדמנויות

* שמירה על מקומות עבודה של העובדים.
* סיכוי להתייעלות והבראת החברה (או כל גוף ממשלתי אחר המועבר לידיים פרטיות) בעתיד.
חסרונות ואיומים
* עלות של העברת החברה (או כל גוף ממשלתי אחר ) לעובדים עלולה להיות גבוהה יותר מאשר פירוק החברה, וזאת בגלל הצורך של כיסוי חובות (במקום הכרזה על פשיטת רגל) ומתן מענקים וסובסידיות לבעליה החדשים של החברה (במקרים מסוימים).
מכירת נכסים
בנוסף לחברות ציבוריות, ממשלה מחזיקה בבעלותה נכסים פיזיים רבים, הניתנים להפרטה נפרדת (חשוב להבדיל בין הפרטת חברה ממשלתית והפרטת נכס בודד), למגזר הפרטי. ביטוי מובהק לטכניקה זו אנו רואים בעיקר בתחום הדירות ושיכונים ציבוריים. בישראל, כמו ברוב מדינות המערב, כחלק ממדיניות הרווחה, הממשלה ניסתה בעבר לספק לתושביה דיור זול וזמין. כתוצאה מכך, הפכה הממשלה לבעלת נכסי נדל"ן רבים בתחום הדיור שאותם היא מנהלת באמצעות חברות כגון "עמידר" ( דיירי השיכונים הציבוריים משלמים דמי שכירות מוזלים יחסית לדמי שכירות בשוק החופשי). כיום, המדיניות בישראל ובמדינות אחרות היא להקטין את כמות הנכסים הנ"ל הנמצאים בידי הממשלה, ע"י מכירת הנכסים לדייריהם המשכירים אותם. יישום מדיניות זו בשטח, נעשה באמצעות עידוד הרכישה של הנכסים באמצעות מתן סבסוד והלוואות בתנאים נוחים לרוכשים הפוטנציאליים.
יתרונות והזדמנויות
* חיזוק והרחבת מעמד הביניים במדינה (שהוא הבסיס ליציבות כלכלית ופוליטית בכל מדינה) ע"י הגדלה של מספר בעלי הנכסים הפרטיים בה ( בעלי נכסים פרטיים מעוניינים לשמור על נכסיהן וערך השקעתם, והם נוטים בד"כ לתמוך בתהליך ההפרטה).

מיקור חוץ (Outsourcing)

הגדרת המושג
מיקור חוץ – שיטת ניהול שבבסיסה עומד הרעיון להוציא מהארגון את תפעול הפעילויות המשניות, ולהותיר בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה. שיטה זו מאפשרת לארגון להתמקד בתחום התמחותו, להשקיע את מרב המשאבים בכך, ולקיים שליטה יעילה על האגפים היצרניים בו.
מיקור חוץ במגזר הציבורי

במגזר הציבורי השיטה מיושמת בשני מקרים:

כאשר המדינה מעוניינת להיות אחראית על אספקת מוצר כלשהוא לאוכלוסייה תוך הפרטת תהליך אספקת השירות לשם ייעולו ואיכותו.
הצדקה למצב שבו המדינה אחראית לאספקת מוצר ,קיימת בדרך כלל, כאשר מדובר במוצר ציבורי כגון ביטחון,איכות הערים וניקיונן, כבישים וכו'.
בגלל שמוצר ציבורי אינו ניתן לחלוקה , ושימוש בו ע"י צרכן אחד אינה פוגעת בתועלת שמקבלים ממנו צרכנים אחרים, קיים קושי באיסוף תמורה עבורו מן הצרכנים וסכנה לתופעת ה"טרמפיסטים" שישתמשו בו ב"חינם" על חשבונם של צרכנים אחרים. עובדה זו פוגעת ביכולת של סקטור פרטי לקבל את האחריות המלאה על הספקת מוצר ציבורי ומצריכה את אחריות השלטונות בעלי יכולת מוגברת לאכוף תשלום על המוצר מן האוכלוסייה (דוגמא לכך היא תשלום ארנונה לעירייה האחראית בין היתר לחזות וניקיון העיר). מצד שני, אין זו פעילות הליבה של המדינה וההתמחות שלה לייצר את כל מגוון המוצרים הציבוריים שנדרשים לצרכן. לכן, כדי לשלב בין אחריות ממלכתית לבין יכולת לספק את המוצר בצורה יעילה ואיכותית (בכך יש יתרון יחסי למגזר הפרטי), משתמשת המדינה במיקור חוץ.
*כשאנו מדברים על מיקור חוץ בתחום אספקת מוצרים ציבוריים, אנו נבדיל בין מיקור חוץ ברמת הרשויות (לדוגמא ,כאשר עירייה מעבירה את פעילות איסוף האשפה לידי קבלנים פרטיים) שהוא נפוץ ופרמננטי יותר, למיקור חוץ ברמת הממשלה (לדוגמא, כאשר משרד התחבורה בונה כביש חדש ע"י קבלן חיצוני).
** כדי להגביר את הסיכויים לאספקת מוצר ציבורי איכותי לאוכלוסייה, הממשלה או הרשות צריכים לפתח מנגנוני פיקוח יעילים על הקבלנים ולהגדיר את הדרישות מהם בצורה מדויקת (הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בחוזה מול קבלן המפרט את הדרישות ממנו ואת הקנסות במקרה והקבלן לא יעמוד בדרישות הנ"ל).
***אפשר ליישם את השיטה לא רק בתחום אספקת מוצרים ציבוריים לעם אלה גם לייעל את עבודתם של מנגנוני ממשל עצמם. במקרה זה מיקור חוץ נעשה בדומה למיקור חוץ במגזר הפרטי (לדוגמא, משרד ממשלתי שמעביר תפעול פונקציות משניות כגון חישוב שכר העובדים, עיבוד נתונים ניקיון המשרדים לקבלנים חיצוניים בזמן שהוא מתמקד בפעילות הליבה שלו).

יתרונות והזדמנויות

* המדינה משיגה חיסכון בעלויות
* אוכלוסייה עשויה לקבל מוצר ציבורי איכותי יותר
חסרונות ואיומים
* התייעלות וחיסכון בעלויות המושגים ע"י הסקטור הפרטי בהשוואה לסקטור ציבורי ,עלולים לבוא רק בעקבות הוזלת עלויות כוח אדם (עובד של מגזר ציבורי עולה יותר מאשר עובד קבלן).
הפסקת הפעילות
בניגוד לשיטות הפרטה קודמות, שבהם מעבירה הממשלה בדרכים שונות (מיקור חוץ,מכירה,הענקה) כאן הממשלה פשוט מפסיקה את פעילותה בתחום או מגזר מסוים, וכאן בעצם גם מדובר בקיטון של המגזר הציבורי. טקטיקה זו יכולה להיות שימושית במקרים שבהם אין יותר ביקוש לפעולה מסוימת (כגון, ערוץ טלוויזיה ממשלתי , בזמן שהצרכן מעדיף חלופות אחרות) ובמקרים שבהם אין לממשלה יכולת להפריט בשום צורה אחרת חברה ממשלתית בתחום מסוים, והממשלה רוצה לפנות את מקומה בתחום לגורמים פרטיים.
יתרונות והזדמנויות
* חיסול תחומים בלתי יעילים של הסקטור הציבורי והורדת עול פיננסי מהמדינה
* מתן הזדמנויות חדשות לסקטור הפרטי במשק
חסרונות ואיומים
* השיטה אינה מציעה פיתרון הולם לעובדי המנגנון הממשלתי המפורק. סביר להניח, שברוב המקרים מתגברים אל הבעיה הזו ע"י מתן פיצויים כספיים נאותים לעובדים המפוטרים או ע"י העברתם לתפקידים אחרים בסקטור הציבורי.
דה-רגולציה (אל תקנון)
תקנון כלכלי
תקנון כלכלי הוא קביעת תקנות המסדירות את פעילות המשק על ענפיו השונים. דוגמא לתקנות: תקנות מתחום ראיית חשבון , תקנות ע"י רשות להגבלים עסקיים, תקנות ע"י רשות לניירות ערך וכו'.
הבעיה שעלולה להיווצר היא תקנון יתר אשר יפריע לפעילותו השוטפת של משק ויפגע ביעילותו הכלכלית.
בטכניקת הפרטה הנ"ל (אל תקנון) הממשלה פועלת בכיוונים הבאים:
א) המדינה מסייעת למשק להפוך לליברלי יותר ע"י הסרת חלק מתקנות כלכליות מהפעילות העסקית בו.
השאיפה בכיוון הזה היא להשאיר במשק רמת תקנון אופטימאלית מבחינת האיכות והכמות, תוך השארת תקנות חיוניות שלהן המשק זקוק על מנת למנוע חוסר יציבות וחוסר תחרותיות במשק (למשל, תקנות המסדירות את פעולותיהם של מונופולים במשק הן תקנות חיוניות) והסרת תקנות מיותרות הפוגעות ביעילותו של המשק ( הכוונה היא, בדרך כלל לתקנות ביורוקרטיות המקשות על פעילותן של החברות).
ב)המדינה מפריטה את תהליך התקנון עצמו, כלומר מעניקה לגופים פרטיים את האפשרות להסדיר את פעילות הענף שלהם בעצמם. תקנון עצמי בסקטור הפרטי בדרך כלל נעשה ע"י ארגונים ששחקני הסקטור מקימים. דוגמאות לארגונים האלה הם לשכת רואי חשבון, לשכת עורכי דין, ארגון התעשיינים, ארגון הקבלנים. ההנחה בבסיס הפרטת תהליך התקנון היא שהסקטור עסקי מסוגל להסדיר את פעילותו בצורה אופטימאלית יותר מאשר הממשלה.
יתרונות והזדמנויות
* ע"י אל-תקנון ניתן להשיג חיסכון והתייעלות במנגנוני ממשל
* ע"י הפרטת תהליך התקנון ניתן להפוך את תהליך התקנון למקצועי ואופטימאלי יותר.
חסרונות ואיומים
* תקנון עצמי בענף כלשהוא מהסקטור הפרטי , עלול לא להתחשב בהשפעות על שאר ענפי הסקטור או על הציבור ובכך לפגוע בהם.
שוברים ואופציות(Vouchers)
שוברים
בטכניקה זו הממשלה נותנת לאזרחים (או קבוצת אזרחים מסוימת לפי קריטריון מסוים) שוברים המקנים זכות להשתמש בשירות מסוים או לרכוש מוצר מסוים. ניתן לראות טקטיקה זאת כהכנסת תהליך הפרטה לסעיף תשלומי העברה של הממשלה. מצד אחד, הממשלה דואגת להגדיר לאזרח תחומים שבהם היא מעוניינת לעזור לו (כי אם לדוגמא, הממשלה מעבירה לאזרח תשלום במזומן, כגון תשלום הבטחת הכנסה, או קצבאות ילדים, לא בטוח שהכסף יבוזבז למטרות נכונות אלא הוא עלול להתבזבז על מוצרים כגון אלכוהול או סמים), מצד שני אין היא כופה עליו להשתמש דווקא במוסד ממשלתי מסוים אלה נותנת לו זכות בחירה בתחומים שבהם היא מעוניינת לעזור לו. תהליך ההפרטה כאן, מתבטא בכך שמוכנס כאן אלמנט של שוק חופשי , כי כאשר לאזרח יש זכות בחירה הוא יבחר את המוסד שיספק לו את המוצר או השירות הטוב ביותר. מצב זה עשוי לדרבן גורמים פרטיים להיכנס לתחומים שבהם מוסדות ממשלתיים מעניקים שירות לאזרח. דוגמא למצב זה עלול להיות מתן שוברים לשימוש בתחבורה ציבורית, תוך מתן אפשרות לבחור בין רכבת ישראל, קווי אוטובוס או קווי מוניות פרטיות. אם לדוגמא, קיים קו אוטובוס המופעל ע"י חברה ממשלתית והאוכלוסייה הנזקקת תעדיף במצב שיש לה שוברים להשתמש בקו מוניות פרטי, החברה הממשלתית תסגור את הקו הבלתי יעיל מבחינת השוק.

אופציות

במקרה זה מדובר בחלוקת אופציות לציבור המאפשרות לו לרכוש מניות של חברות פרטיות וממשלתיות.
בפועל השיטה הופעלה מעשית בעיקר בארצות הגוש הקומוניסטי לשעבר, שעבר תהליך של הפרטה מאסיבית בשנות ה-90.
יתרונות והזדמנויות
* תהליך גורם להתייעלות של מערכת הממשלתית של הספקה והייצור של מוצרים ושירותים חברתיים שונים תוך השגת מטרות של תשלומי העברה.
חסרונות ואיומים
* זו היא "תמיכה בעין", הפוגעת בכבודו של הנתמך ויוצרת אצלו הרגשת נחיתות כיון שמידת עצמאותו הכלכלית הזעומה, מצטמצמת עוד יותר ובשיטה הנ"ל מודגשת תלותו בתמיכה הממשלתית ומבדילה אותו משאר האוכלוסייה (למרות שמבחינה ליברלית-קפיטליסטית ניתן לראות פה תמריץ חזק מאד לפרט לשאוף להיות פרט יעיל ועצמאי כלכלית אשר אנו זקוק לתמיכה ממשלתית).
וולונטריזם ושירות עצמי
בתחום זה של הפרטה מדובר על הקטנת התערבותה ופעילותה של הממשלה בתחומים חברתיים, תוך שאיפה שסקטור הפרטי הוולונטרי (כגון עמותות) יתפוס את מקומה בתחומים אלה.

ביטוי של הפרטה בתחום זה בא לידי ביטוי בדרכים הבאות:

א) העברה מכוונת של פונקציות בתחום מעורבות חברתית מאחריות ממשלתית לאחריות ציבורית.
ב) התרבות הפעילות הוולונטרית הפרטית בתחום מסוים כתופעת לוואי הבאה בעקבות קיצוץ תמיכה ממשלתית בו. (לדוגמא: נניח שהממשלה קיצצה באבטחת הכנסה, -הדבר עלול להגדיל את אוכלוסיית הנזקקים לארוחה חמה, מה שעשוי להוביל את הארגונים הוולונטריים בתחום להרחיב את פעילותם).
ג) הרחקה מן הסקטור הציבורי ודה פוליטיזציה מכוונת של ארגונים וולונטריים גדולים (בישראל לדוגמא, ארגון וולונטרי בעל פוליטיזציה מובהקת הוא הסוכנות היהודית ).

יתרונות והזדמנויות

* הקטנת עול פיננסי על קופת המדינה.
חסרונות ואיומים
* התחומים שהממשלה מורידה מאחריותה לא בהכרח ימולאו בצורה מוחלטת ע"י הסקטור הפרטי הוולונטרי. יכול להיווצר גם מצב של אפליה בין קבוצות הנזקקים (לדוגמא: ארגון יוצאי אירן בעת חלוקת מלגות לימודים יעדיף סטודנטים בעלי מוצא איראני על פני סטודנטים בעלי מוצא אחר).
עסקים משולבים
בדרך הפרטה זו המגזר הציבורי נעזר בהון וכישורי ניהול וידע שמציעה המגזר הפרטי כדי להשיג את מטרותיו או להוציא לפועל את מדיניותו. בהבדל משיטת מיקור חוץ,שבה המגזר הציבורי הוא בתפקיד "הלקוח" אצל המגזר הפרטי המזמין בדרך כלל ייצור של המוצר או השירות הציבורי, בשיטה זו קיימת שותפות בין מגזר ציבורי למגזר הפרטי. בשותפות זו מגזר המבצע,המשקיע את ההון, ידע וגם לוקח עליו את הסיכונים העסקיים הוא המגזר הפרטי,והוא גם זכאי לרווחים מפעילות זו (המגיעים מהכנסות ישירות שמקורן בצרכן הסופי). תפקיד של המדינה בשותפות זו הוא ליצור סביבה נוחה לפעילות הפרטית ולערוב להצלחת פעילות זו במידת הצורך (נניח, שהעירייה בעיר מסוימת מעוניינת בקליטת אוכלוסייה מערים נוספות ולשם כך היא צריכה שכונות חדשות בעיר. ה"שותפות" שלה עם המגזר הפרטי יכולה להיות עידוד בנייה בעיר ע"י מתן הקלות במיסי עירייה לקבלנים או/ומתן הקלות בארנונה לתושבים פוטנציאליים בשכונות החדשות).
יתרונות והזדמנויות
* חיסכון לקופה הציבורית תוך השגת יעדים ויישום מדיניות.
העברת התשלום אל הצרכן
בצורה זו של הפרטה מתחילה הממשלה לגבות תשלום לפי פרמטרים מסוימים מן הצרכן שמשתמש בשירות או המוצר כשלהוא מן המוצרים שהיא מספקת (רגילים או "ציבוריים"). למרות שבדרך כלל, במיוחד בשלבים התחלתיים של גביית תשלומים, התשלום מן הצרכן אינו מכסה את כל העלות של אספקת המוצר ומהווה תמורה חלקית בלבד עבור עלות זאת, צעד הפרטה זה חשוב כי הוא מכניס את כללי השוק לתוך מנגנון אספקת המוצר ויכול להיות צעד ראשון בדרך להפרטה עמוקה יותר של פונקצית הספקת מוצר זה לצרכנים. דוגמא מובהקת לשיטת גביית תשלום מהצרכן היא חברת החשמל הממשלתית, שבהתחלה היו לה עלויות גבוהות מאד כתוצאה מהצורך להשקיע בתשתית וכמובן שהתשלום שהיא גבתה מהצרכנים לא כיסה זאת. כיום, החברה מוכרת את החשמל לצרכנים ב"מחיר כלכלי",שמטרתו להביא את החברה לרווח תפעולי כשבנוסף לכך בשנים האחרונות קמו יוזמות לבניית חברות חשמל פרטיות.
יתרונות והזדמנויות
* כתוצאה מחשיפה אפשרית לתחרות וכתוצאה מאיסוף מידע מדויק יותר על צריכת מוצריו (הודות לגביית התשלום, קיים מידע מדויק יותר על כמות ותזמון של צריכת המוצר) הסקטור הציבורי עשוי להתייעל בהספקת שירותים שאליהם מוגבה תשלום.
* הצרכן, שמשלם כעת על השירות, משיקולי מקסום תועלת עשוי להתייעל בצריכת המוצר (תמנע צריכה בזבזנית).
* הודות לכך שהתשלום יגבה ישירות על שימוש במוצר ואספקת המוצר תמומן פחות ע"י משלם המיסים הכללי תצטמצם "תופעת הטרמפיסטים" (אפשרויות של הפרט להשתמש במוצר "חינם" כאשר משלמי המיסים מממנים זאת, תצטמצם).
חסרונות ואיומים
* אוכלוסייה חלשה כלכלית עלולה להיפגע כתוצאה מגביית תשלום על המוצרים שקודם סופקו לה בחינם. הפתרונות האפשריים , כדי להתגבר על החיסרון זה,הם סובסידיות, הנחות או שוברים שינתנו לאוכלוסייה זו.
* יכול להיווצר קושי בגביית תשלום מן הצרכן, שכן בהרבה מקרים מדובר במוצר ציבורי אותו מספקת הממשלה, שלמען טובת הכלל היא עשויה להמשיך ולספק את המוצר גם לצרכנים בעלי מוסר תשלומים נמוך ( דוגמא לכך היא מצב תברואתי וחזות עירונית-"קשה מאד להחליט שלא לאסוף את האשפה הביתית ממי שאינו משלם תמורת שירות זה" (כ"ץ,1997)).

זכיינות
לפי שיטת הפרטה זו, הממשלה מעניקה זיכיון, למשך תקופה כלשהיא, לגורם פרטי לספק מוצר או שירות כלשהוא לצרכן תמורת תשלום. ברוב המקרים הזיכיון מוענק למספר קטן של חברות פרטיות או לחברה פרטית אחת. הממשלה יכולה להשתמש בכלי הפרטה זה (ולא במיקור חוץ למשל,בעת רצון להכניס יעילות כלכלית ואיכות בייצור והספקת מוצר מסוים) , בתחומים שבהם יש פוטנציאל לרווח עבור המגזר הפרטי.
דוגמאות מובהקות להפעלת שיטת הזכיינות הם ענף התקשורת הסלולארית וענף הטלוויזיה המסחרית בארץ.
יתרונות והזדמנויות
* השיטה עשויה לא רק להוריד עול פיננסי מהמגזר הציבורי ולהקטין אותו אלא גם להכניס סכומי כסף לא מבוטלים לקופת המדינה.
חסרונות ואיומים
* בעת הענקת זיכיון לגורם אחד או מספר מועט של גורמים פרטיים המדינה תורמת ליצירת שוק שבו שולט מונופול או אוליגופול מה שפוגע במטרת יצירת תחרות חופשית במשק (אחד המטרות החשובות של ההפרטה).
עידוד יוזמה פרטית
זו היא טכניקה של נקיטת מכלול פעילויות שיעודדו יזמות בקרב המגזר הפרטי. מכלול פעולות זה כולל בין היתר יצירת סביבה עסקית חיצונית אוהדת הן ברמה הארצית והרמה המקומית, המתבטאת במינימיזציה של מחסומים ביורוקרטים,יצירת חוקים (כגון הטבות מיסוי) המעודדים יזמות ויצירת תשתיות נאותות. היוזמות הפרטיות נועדו לחזק את המגזר הפרטי מה שעשוי להוביל בהמשך להקטנת מעורבות ממשלתית בו.

מקורות

• אקנשטיין שלמה, זילברלפרב בן ציון, רוזביץ שמעון, 1998,"הפרטת חברות בישראל ובעולם".
• בן בסט אבי, 2001, "ממעורבות ממשלתית לכלכלת שוק: המשק הישראלי 1985-1998, "עם
עובד", תל אביב; המכון למחקר כלכלי בישראל על שם מוריס פאלק, ירושליים.
• הלוי נדב ורות קלינוב, 1974, "התפתחות הכלכלית של ישראל", אקדמון, ירושליים.
• ד"ר יצחק כ"ץ, 1997,"הפרטה בישראל ובעולם", ירושלים, פקר הוצאה לאור בע"מ.

• Berne Michel & Pogorel Gerard, 2004, “Privatization
experiences in France”.
• Christoffersen Henrik, Paldam Martin, 2002, “Privatization
in Denmark 1980-2002”.
• Goldstein Andrea, 2003, “Privatization in Italy-1993-2002”.
• Michael Parker,,2003 “The U.K privatization experiment”.
• אתר מכון ון ליר ירושלים, חיים פרשמן, 2007 , "גבולות ההפרטה".
http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/econsoc/1/disput
e5.pd

• אתר "מה קורה בעולם?", יואב פלד ,"הפשע משתלם – מה ניתן ללמוד מהנסיון האמריקאי בהפרטת בתי
סוהר?".
http://private.prison.googlepages.com/world

• אתר NRG, יוסי גרינשטיין, "השכר הממוצע במאי ירד ל-7,428 שקל".
http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/460/648.html
אתר עיתון "הארץ" אונליין, אריה דיין, "הריבון לבייב מבטיח להתייחס יפה לאסיריו".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?
itemNo=650833&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0
• אתר משרד ביטחון הפנים, "הפרטת בתי הסוהר".
http://www.mops.gov.il/BP/OnTheAgenda/PrisonPrivatization
• אתר משרד ביטחון הפנים, "Privatizing Israeli Prisons".
http://www.mops.gov.il/NR/rdonlyres/25996BD2-B001-4F71-BE44-
B080D6AAD3B8/0/PrivatizingIsraeliPrisons12_15.pdfAsdasd
• אתר הכנסת, "חוק תיקון פקודת בתי הסוהר".
www.knesset.gov.il/laws/heb/FileD.asp?
Type=1&SubNum=1&LawNum=1935

• אתר מבקר המדינה הבריטי, דוח 18/6/03
http://www.nao.org.uk/publications/nao_reports/02-
03/0203700.pdf
• אתר המאבק בהפרטת בתי הסוהר, נייר עמדה, רופאים לזכויות אדם, "החטא ועונשו, הפרטת בתי כלא".
http://www.phr.org.il/phr/files/articlefile_1119784224709.pdf
• אתר של חברת "עמידר", "מטרות ויעדים".
http://www.amidar.co.il/Amidar/About+Amidar/Matarot.htm
• אתר של חברת "ארקיע", "פרופיל החברה".
http://www.arkia.co.il/click/static_page?
pageid=about_cmpny_hist&langcode=2
• אתר הבית של הסוכנות היהודית, "קורות הארגון"
http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Home/About/In
fo
• אתר חברת החשמל, "תמצית דוחות כספיים".
http://www.israel-electric.co.il/bin/ibp.jsp?
ibpDispWhat=zone&ibpDisplay=view&ibpPage=IP&ibpDispWho=Invest
ors&ibpZone=Investors&
• אתר YNET, נורית פלתר, "משרד התשתיות והרשות-לשירותים-ציבוריים-חשמל ידונו במחלוקת בנושא
תעריפי החשמל הפרטי".
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-735829,00.html
• אתר YNET, גיא מי-טל, "נדחתה הקמת תחנת הכוח של שרי אריסון".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3526103,00.html
• אתר "ניו-יורק טיימס", ג'ניפר סטיינהאוור,For $82 a Day, Booking a Cell in a"
5Star Jail"
http://www.nytimes.com/2007/04/29/us/29jail.html?
ex=1335499200&en=25344300f0ef0a4d&ei=5088&partner=rssnyt&emc=
rss
• אתר מרכז אדווה, יעל חסון, 2006, שלושה עשורים של הפרטה".
http://www.adva.org/view.asp?lang=he&catID=17&articleID=436