כפי שהוזכר בפרקים הקודמים, הפרטה היא תופעה כלל עולמית המתרחשת לרוב, בעקבות משבר כלכלי במדינה או/ובעקבות שינוי הלך פוליטי בממשל המדינה.
בפרק זה נביא דוגמאות לתהליכי ההפרטה בחלק מן המדינות האירופאיות שהן מדינות דמוקרטיות ,שישראל דומה להן במבנה הפוליטי שלה ובמדיניות הרווחה, ובתהליכים שייצרו בשנות ה50 משק ריכוזי והובילו בסופה של המאה הקודמת לנקיטה במדיניות ההפרטה (ראה פרק שתיים).
השוואה בין לאומית
דנמרק
דנמרק היא מדינת רווחה מובהקת אשר באופן מפתיע הייתה תמיד בעלת מגזר ציבורי קטן יחסית למדינות אירופאיות אחרות. הממשל בדנמרק שילב בין מדיניות הרווחה לבין סקטור פרטי גדול ונמנע מתהליכי הלאמה במאה הקודמת. את מדיניות הרווחה בדנמרק קיימו ע”י מיסוי כבד. בשל הסיבות האלה, לא היו הרבה חברות מועמדות להפרטה בסקטור הציבורי וסך כל ההכנסות של הממשל מהפרטה (שעברה בלי שום התנגדות מצד גורם כלשהוא) היווה כ3% מסך ההכנסות השנתיות הממוצעות בשנה (עיקר הפרטת חברות ממשלתיות היוותה חברת הטלפוניה הלאומית שהייתה אחראית ל76% מההכנסות בגין ההפרטה). רוב תהליך ההפרטה בדנמרק נעשה באמצעות מיקור חוץ של שירותים מוניציפאליים. מיקור חוץ משמש את הרשויות כאמצעי לשליטה על עלויות.
فرنسا
צרפת במשך תקופה ארוכה הייתה בעלת מגזר ציבורי ענק (בעקבות ההלאמה) עד שב1986 היא התחילה בתהליך של הפרטה תוך הצטמקות המגזר הציבורי. המדינה היא בעלת היסטוריה ארוכה של הלאמה (הלאמה בצרפת התרחשה בשלוש תקופות :בסוף המאה ה19, אחרי מלחמת העולם השנייה ו בתחילת שנות ה80 ). עם ממשלה סוציאליסטית בראשות צרפת, הסקטור הציבורי הגיע לשיא התרחבותו בשנים 1981-1986. המפלגות הימניות חזרו לשלטון ב1986-1988והתחילו תהליך של צמצום הסקטור הציבורי.
הצורך בהפרטה נבע מסיבות הבאות:
1. המדינה הייתה בעל מניות פסיבי וחסר החלטיות הנקרא בין רצונות פוליטיים ורצון לחוסר התערבות בפעילות הממשלתית.
2.הסקטור הציבורי הענק היה ביורוקראטי מדי ,ולא היה יכול לתפקד לפי כללים עסקיים.
הפרטה התבררה כפעולה רווחית לממשלת צרפת אשר גייסה בעקבות ההפרטה כ-65 מיליארד יורו(בין השנים 1986-2003).
המכשולים שליוו את ההפרטה הם בעיקר האיגודים המקצועיים הצרפתיים אשר להם כוח רב (בדומה לעובדי נמל במדינת ישראל) וחוסר רווחיות של חלק מן החברות הציבוריות( בעקבות ההפרטה במגזר הציבורי נשארו רק חברות לא רווחיות) מה שאילץ את ממשלת צרפת לנקוט בצעדי התייעלות לחברות אלה, במטרה להפוך אותן לאטרקטיביות בעיני המשקיעים.
إيطاليا
בשל המנטאליות האיטלקית והיסטוריה ארוכה של התערבות ממשלתית במגזר העסקי,תהליך ההפרטה טורפד עד לשנות ה-90 (המגזר הציבורי של איטליה היה אחד מהגדולים מבין מגזרים ציבוריים בארצות אירופה). אך בשנות ה90 בעקבות מצב עגום של כלכלת המדינה בכלל ושל החברות הממשלתיות בפרט,התדרדרות של המגזר הציבורי שעוד משנות ה70 נחשב לבעל רמת ביצועים נמוכה וחוסר יעילות אפילו בהשוואה למגזרים ציבוריים במדינות אירופאיות אחרות, ופרשות שחיטות שנתגלו במגזר זה, התגבשה באיטליה דעת קהל אוהדת לתהליך ההפרטה מה שאיפשר ביצוע הפרטה מאסיבית של הסקטור הציבורי האיטלקי במהלך שנות ה90 ותחילת שנות ה-2000. תהליך ההפרטה באיטליה התאפיין בהיקפים גדולים ופתיחות יחסית (בהשוואה למדינות אירופאיות אחרות) למשקיעים זרים(הוטלו פחות מגבלות על המשקיעים הזרים).
בריטניה
בריטניה היא אחת הארצות הראשונות מבין ארצות אירופה אשר התחילה בתהליך הפרטה מאסיבי.
תהליך הפרטה בבריטניה התחיל בתחילת שנות השמונים ע”י ראש ממשלה מרגרט טאצר אשר נקטה במדיניות ההפרטה כחלק ממדיניות להבראת כלכלת בריטניה. ההפרטה כללה בין היתר את חברת מכוניות “יגואר”, חברת טלפוניה שהונפקה בבורסה וחברות תחבורה. ההפרטה הוכחה כדרך אפקטיבית להעלות את יעילות החברות המופרטות הצליחו להשיג חיסכון בעלויות תוך שמירה על איכות המוצר כל עוד הממשל הקפיד לייצר תחרות חופשית במגזר שבו הוא ביצע את ההפרטה.
נכון ל2004 רוב הסקטור הציבורי הבריטי (חברות ממשלתיות) הופרט , כאשר בידי המדינה נשארו לרוב ארגונים וולונטריים.
مصادر
• شلومو إيكنشتاين، زيلبرفارب بن تسيون، شمعون روزويتز، 1998، "خصخصة الشركات في إسرائيل وفي جميع أنحاء العالم".
• بن بساط آفي، 2001، "من تدخل الحكومة إلى اقتصاد السوق: الاقتصاد الإسرائيلي 1985-1998"، أنا
عوفيد"، تل أبيب؛ معهد موريس فالك للأبحاث الاقتصادية في إسرائيل، القدس.
• هاليفي نداف وروث كالينوف، 1974، "التطور الاقتصادي في إسرائيل"، أكدون، القدس.
• د. يتسحاق كاتس، 1997، "الخصخصة في إسرائيل والعالم"، القدس، دار النشر بيكار المحدودة.
• Berne Michel & Pogorel Gerard, 2004, “Privatization
تجارب في فرنسا".
• كريستوفرسن هنريك، بالدام مارتن، 2002، "الخصخصة"
في الدانمرك 1980-2002".
• غولدشتاين أندريا، 2003، "الخصخصة في إيطاليا-1993-2002".
• مايكل باركر، 2003 "تجربة الخصخصة في المملكة المتحدة".
• الموقع الإلكتروني لمعهد فان لير في القدس، حاييم بيرشمان، 2007، "حدود الخصخصة".
http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/econsoc/1/disput
E5.PD
• يوآف بيليد، موقع "ماذا يحدث في العالم؟" على شبكة الإنترنت، "الجريمة تدفع - ما الذي يمكن أن نتعلمه من التجربة الأمريكية في خصخصة بيوتي؟
حارس سجن؟"
http://private.prison.googlepages.com/world
• موقع NRG، يوسي غرينشتاين، "إن متوسط الراتب في شهر أيار انخفض إلى 7,428 شيكل".
http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/460/648.html
وقال موقع صحيفة "هآرتس" على الإنترنت، أرييه ديان، "السيادة ليفيف يعد بمعاملة سجنائه بشكل جيد".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml؟
itemNo=650833&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0
• الموقع الإلكتروني لوزارة الأمن الداخلي "سجون السجون".
http://www.mops.gov.il/BP/OnTheAgenda/PrisonPrivatization
• موقع وزارة الأمن الداخلي، "خصخصة السجون الإسرائيلية".
http://www.mops.gov.il/NR/rdonlyres/25996BD2-B001-4F71-BE44-
B080D6AAD3B8/0/PrivatizingIsraeliPrisons12_15.pdfAsdasd
• موقع الكنيست، "قانون تعديل قانون السجون".
www.knesset.gov.il/laws/heb/FileD.asp؟
Type=1&SubNum=1&LawNum=1935
• موقع مراقب الدولة البريطاني، تقرير 18/6/2003
http://www.nao.org.uk/publications/nao_reports/02-
03/0203700.pdf
• موقع مناهضة خصخصة السجون، ورقة موقف، أطباء من أجل حقوق الإنسان، "الخطيئة وعقوبتها، خصخصة السجون".
http://www.phr.org.il/phr/files/articlefile_1119784224709.pdf
• الموقع الإلكتروني لشركة "عميدار"، "الأهداف والغايات".
http://www.amidar.co.il/Amidar/About+Amidar/Matarot.htm
• موقع شركة "أركيا"، "نبذة عن الشركة".
http://www.arkia.co.il/click/static_page؟
pageid=about_cmpny_hist&langcode=2
• الموقع الإلكتروني للوكالة اليهودية "كوروت الأرجون"
http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Home/About/In
fo
• موقع شركة الكهرباء "ملخص القوائم المالية".
http://www.israel-electric.co.il/bin/ibp.jsp؟
ibpDispWhat=zone&ibpDisplay=view&ibpPage=IP&ibpDispWho=Invest
ors&ibpZone=Investors&
• موقع "واينت"، نوريت بالطار، "وزارة البنى التحتية وهيئة المرافق العامة والكهرباء ستناقش الخلاف حول الموضوع
تعرفة الكهرباء الخاصة".
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-735829,00.html
• موقع واي نت، جاي مي تال، "تم رفض إنشاء محطة كهرباء شيري أريسون".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3526103,00.html
• אתר "ניו-יורק טיימס", ג'ניפר סטיינהאוור,مقابل 82 دولارا في اليوم, حجز زنزانة في"
سجن 5 نجوم"
http://www.nytimes.com/2007/04/29/us/29jail.html؟
ex=1335499200&en=25344300f0ef0a4d&ei=5088&partner=rssnyt&emc=
ار اس اس
• موقع مركز إدفا، يائيل حسون، 2006، ثلاثة عقود من الخصخصة.
http://www.adva.org/view.asp?lang=he&catID=17&articleID=436